[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שרית זרחיה
/
אבל הכוכבים אמרו לי

עוד לא חלפה לה יממה, ונפשי כבר קורסת
תחת כובד משקלם של געגועיי אליך.
ההיגיון  נס על פניו, מסתתר מפניי,
נבוך מכובד אהבתי אליך.
קולות בי השתתקו
ורק התשוקה המדברת מגרוני,
מנסה להשקיט את צימאוני אליך.
וגופי המשותק, משווע למגע ידיך
שוב לימס בין זרועותיך.

מאוהבת.

אך לעיתים מבלי שים
ההיגיון  שלי זוקף ראשו
לוחש לי מילים של טעם:
"זה לא הדבר האמיתי,
את תפלי גם הפעם!
עיניך המסנוורות מאש אהבתך,
יובילו אותך לאבדון.
זה הזמן להתרחק,
בטרם יבוא אסון."

אך  אני בשלי,
כבר לא שומעת.
"הוא כן, הוא כן הדבר האמיתי
את זה אני יודעת"
ולא משנה לי מה אומרים
ולא משנה לי שהמציאות מכה בי בחוזקה.
ונכון שכולם אומרים לי, שהוא לא שלי
אבל הכוכבים אמרו לי
שזה הזמן שלי לאהבה.

האמנם ?








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חזה לבן תחת לבן
הכל אותו חרא


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/11/09 10:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שרית זרחיה

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה