[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בסוף מה שיישאר
אלו רק השירים
כתובים על פני מסך לבן
אסופים בספרייה אחת
מילים ועוד מילים
שמתחברות למשפטים
בסוף מישהו יקרא אותן
יבקש ללמוד מהן איך נראות הפנים
מהי התחושה הקיימת מאחוריהן
בסוף מה שיישאר
אלו רק שירים עלובים
שאיש לא ידע להבין בזמן
ואיש לא יצליח להסביר מהם דבר
אני אתבונן מהצד
כמו צל בלתי נראה, לא אבקש שיראו אותי שוב
אשמע איך מדברים
אראה את המבטים
והם יקראו את השירים
יחפשו בהם משמעויות
אבל זה יהיה מאוחר מדי
הם לא יבינו, איך כל מילה מנסחת מחדש את הבדידות
הם לא ידעו שכל משפט מגדיר מחדש את משמעות ההחמצה
משוטט באופן אקראי בין החדרים
הכול תמיד נגמר בשירים
אני מוצא את חיי מפוזרים
בין משפטים סתומים לתחושות שאי אפשר להימנע מהן
מישהו כבר ימצא אותם בשיר
שהוא לא יבין
כן, בסוף כל מה שיישאר
אלו שירים עלובים
נמאס לי לכתוב כל יום
מכתבים שלעולם לא אשלח
המבט במראה הוא אותו מבט
הידיים עדיין נמצאות עמוק בכיסים
אני מכיר את השביל
ואיך נעלמים בתוכו
אני מבין היום
בסוף מה שיישאר ממני
זה שירים עלובים
כתובים על פני מסך לבן
אסופים בספרייה
הם יקראו אותם ולא יבינו
איך זה נגמר
במילים שמתחברות למילים והופכות למשפטים
וזה כל מה שנשאר בסוף







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמא, אני רוצה
פרוקופייב!




-העמותה לעידוד
ההכרה
בפרוקופייב


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/11/09 22:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רון תמם

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה