רחובות מלאי גשם,
סמטאות מלאות שלוליות.
זיכרונות עם נתזי חיים,
שהיו והפכו עכורים.
ילדים מלאי שובבות,
בחורים עמוסי תובנות.
נערות מפטפטות תחת מטריות,
אדומות.
ועיניים מייחלות לדמעות,
שתשטופנה את הבוץ שדבק,
בפינות.

הסתובבתי לי ככה בלילה,
תחת פנסי הכבישים.
מחפש את אשר איבדתי,
בסערת הרוח שאינה.
ופרפר החופש שפרח ואיננו,
ובמקומו,
באה התוגה עם הקור.
והלילה שהגיע מוקדם,
ותפס אותי בכלל לא מוכן,
עם טיפות של דמעות מלוחות,
שנקוו בצדי העיניים,
כבר מאתמול.