|
אני רצה אחריך
עם כדים שמתמלאים
להם
בדמעות
ידיי עייפו מלאחוז
רגליי מלרדוף
ולעולם לא אתייאש
ממשימה שכזאת
התכנון המקורי היה
לעטוף אותך בשמלה מעט שקופה
של זכרונות וכפור העבר
ביום חתונתך
אך לעת עתה הבנתי
שאת חיוכייך את רוצה שאאסוף
וכלל וכלל לא
את דמעותייך |
|
|
אחרי שכבר כל
נוסעים ירדו,
נהג לקח אוטובוס
ברחוב עם חושך.
פתאום הוריד
מכנסיים ואומרת
לי: עכשיו!
מתנדבת מקיבוץ
גלויות שואלת את
הנהג מתי לרדת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.