|
האיש שלי,
זהב בין אצבעותיו.
יהלומים שחורים
באישוניו.
הולך הוא על זרועותיו,
בין סלעים וחופים זהובים
שובר גלים
על בטנו הרכה.
נסחף בקצפם של גלים
ונזרק על חופים אחרים
שם נשבר תורן ספינתו.
ואני טרופה החולמת על
ימים רחוקים וספינות אבודות,
על עת שישב הוא לצדי
והחזיק כפות ידיים דואבות. |
|
|
גם בלול, כמו
בים, שיערות יש
וגם סודות.
אפרוח ורוד צופה
ב"הלול", שזה
כמו "הלב", אבל
בגירסת הלול. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.