גלגלים שחוקים עובדים שעות נוספות,
הם לא יניחו לה לבכות.
הדמעות עצורות
תקועות בין העיניים
ולא מצליחות להשתחרר.
גם לא דרך היד שממלאת נייר מקומט בכתמי דיו.
החיים יפים הזמן עובר,
אבל היא רוצה אותו יותר.
שיהיה קרוב
שיהיה על מה לחשוב.
יד מלטפת
מוחקת רגע עצוב.
אדם אהוב.
והיא כבר ילד גדולה,
היא הבינה לבד
"זה לא משהו אישי..." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.