ענת נצרתי / לפני בוא החורף |
ולא יסמקו
הרי צלפו את חיצי פרידתם
השילו סיבתם אל הרוח
פשטו את כותנתם
הצהובה ספוגת זיעת אוהבים
ושכבו
פרוקים
חלמו
על הדרך לאוקיינוס
ועל אצות מתהפכות ובולעות
ממתיקות את תמציות הצער
חבוקות בחלוקי אבן קרירים
הדרך קצרה דרך האדמה
והחורף ממאן לבוא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|