הלילה מתחדש, דלת נסגרת בטריקה,
הארון שוב נפרץ,  
ומתוכו בוקעים קולות של מלחמה.
את מושכת אודם,
חוזרת על אותה הפעולה,
מרימה קצת את החצאית,
אוחזת בידך ארנק מרוקן מאהבה

כל כך קל להתמסר למגע
להשליך אחרות,
למחוק לך דמעות
אני הולכת לחפש קצת שקט,
מתמוטטת,
זקוקה כבר למנוחה
רק תאסוף רק תחזק
דיבורים על אקדח לרקה

לקראת קיצו הלילה מתכסה בעלטה,
וכולם רוקדים איתך, משטים בך
מכתיבים לך את המילה האחרונה.
אבל את בשלך, הכי יפה שיש
עוד תכי את העולם,
רק תחזק, רק תחבק
עוד מרפק,
עוד חלום שמתנפץ,
מתפוררת,
רק תאסוף, רק תחבק.