ישות נצחית / מעגלים |
האמבולנס עוקף אותי באורות כבויים
טיפה של גשם נפלה על ראשי
תנועת גרמי השמים.
פירות הדעת הטובה
נוטפים על פני עפר הארץ
לכאב הזה לא קראתי בשם
לרגש הזה לא נתתי צורה.
אתה מתפזר אל החלל
האדמה קוראת לבניה לשוב
כתר אפל לדעת
סדרים של חוסר הכרה.
עיניה פוצעות בי אהבה
מעגלים צרופים של הבנה
כתמים כהים של רגש
טשטוש בבוהק העדשה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|