אני יושבת על המיטה בין הסדינים הלבנים ומעשנת סיגריה. עידן
כבר נרדם מזמן. זה לא מפריע לו שאני מעשנת עכשיו, למרות שהוא
איש מאד בריא. אבל החלטנו ברומא לנסות דברים חדשים. הוא רצה
שאני אמצוץ לו, אז צחקתי לו בפנים ואמרתי לו שמעולם לא עשיתי
את זה ואני לא מתכוונת להתחיל. רק לשם הדרמטיות הוספתי
בחינניות קולות של הקאה.
הוא מצידו עשה פרצוף של כלב מסכן ורעב. בסוף התפשרנו על זה
שהוא ילקק לי סירופ שוקולד מהפטמות.

אם היה לי כוח הייתי ממשיכה בנוגות אל עבר אדן החלון המתפרק
שלנו - המלון הכל כך חמוד ושני כוכביו שלנו - ומשקיפה על הנוף
היפיפה של רומא. כרגע גם לא ממש אכפת לי.

האמת היא שגם אני אדם די בריא. הייתה לי תקופה בכתה ט' ותחילת
י' שעישנתי באופן דיי קבוע של ארבע סיגריות לחודש, ומאז לא יצא
לי לעשן כמעט בכלל.
זה התחיל לעשות לי כאב ראש לא נעים. במיוחד אחרי שאני ואדם
הפכנו לזוג. הוא ממש סבל מסיגריות, אז כל פעם שהיינו במקום
המוני התנהגתי כמו באף בי איי ואם רק מולקולה אחת של ריח העשן
הייתה מוצאת את דרכה אל אפי המגשש היינו מתרחקים מיד. זה עשה
לי טוב לדאוג לו.

לרומא עוד תכננתי לצאת עם אדם. שלפני שנתגייס ניסע לשבוע לעיר
הרומנטית בעולם ופשוט נאהב ונעשה אהבה. הוא היה הראשון שלי, זה
היה לקראת סוף י"א. חודשיים אחרי שהוא נפרד ממני כבר היו לי
עוד שניים. אחרי חודש מצאתי את עידן.
נסעתי איתו לרומא, העיר הרומנטית בעולם ואנחנו אוהבים ועושים
סקס.
עידן היה סקסי בטירוף, האידיאל שלי. אדם מעולם לא ענה
לקריטריונים המציינים שלמות אצלי, אבל בזמנו הוא היה הכל. יותר
טוב. הכי טוב. חשוב לציין בזמנו, כי עכשיו טוב לי. באמת שטוב
לי.
עידן גבוה ממני ושרירי. עם עור שחום ועיניים מהפנטות. הוא גם
חכם וזה...

הרגשתי את הדמעות מתחילות להיווצר בזוית עיני והמחנק כבר השתלט
על גרוני. אסור שעידן יראה אותי בוכה. הוא ישאל למה ואני לעולם
לא אוכל לענות לו שאני לא באמת רוצה אותו כאן. אני רוצה את אדם
ישן לידי. אם אדם היה כאן, לא הייתי מעשנת עכשיו ואולי כן
הייתי מוצצת לו. לא הייתי ערה עכשיו, אלא הייתי עטופה בזרועות
שכל כך אהבתי.
'פעם' אני מזכירה לעצמי... פעם.

23/09/10