רובין גל / בקושי שיר |
כישורים של חיברות
בשורשי הילדות
התהוו בקלות
והיום מביטה
לאיפה ואיפה
למחווה מחכה
ולקול שלא בא
פרצופים מחייכים
מתחלפים הסלילים
השמות נמתחים
לרגעים נשכחים
והיום מביטה
מי אני ואתה
סערה שככה
ואיתה השקיקה
הקלות שאבדה
והאור שדהה
והקושי שבה
היא, עלי מכבידה
מתחלפים מתחלפים
אנשים מחייכים
את כולם מכירים
וכולם מתמצים
אך כיום לא נותר
לא האור שעבר
לא הרגע הזר
החיוך המוכר, המנוכר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|