|
אוסף מקטעים סתומים שכתבתי בתקופה הארוכה והמתישה הזו שבה אני
לא כותבת. אולי אין כאן שירים.
כשכיבית את האור
יכולתי עדיין להרגיש
את העור הלא נכון
שבו נגעה ידי.
רציתי לקום וללכת
ולקח הרבה זמן
כי דווקא היית נעים
למגע.
כל לילה מוצא אותי ערה
שנתי נודדת ונודדת
ורק כאשר מתייאש הלילה
ואומר לעזוב
אני נכנעת להרגלם של אלו
המאמינים
כי צריך לישון בחושך.
רציתי שתשמע
שבפנים
זה לא כמו כל החיוכים ההם,
של הכל בסדר.
אבל אתה לא ראית,
רק היית ברקע
שקט שזה מפחיד
וכל כך כל כך
לא שלי.
כל היום רק
אתה ואתה ואתה
טורד ומזמזם בי
ומסרב לעזוב
גם כשאני מבקשת מעצמי יפה
לשכוח.
|
|
|
גלידה בטעם
לימון זו ההמצאה
הכי גדולה בכל
הגלקסיה מאז
ההמצאה של
הכפית.
(אחרת לא היה
איך לאכול גלידה
בטעם לימון)
ניתן לומר בבטחה
שהמצאת הכפית
אפשרה את
ההתקדמות
הטכנולוגית
הדרושה למען
ייצור גלידה
בטעם לימון.
המלגזן הזועם
מרצה על חשיבותה
של גלידה בטעם
לימון בעולם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.