הוא ישב בבית קפה ועמד לסיים את ההפוך השלישי. מולו הייתה
מונחת מפית, ובידו עט.
היא ישבה מולו עם המקינטוש הלבן שלה וכתבה. היא הייתה כה
מרוכזת במסך, שלא הייתה שמה לב גם אם אלביס היה מתיישב מולה.
הוא כתב לה, והיא לא כתבה לו.
כאשר קם, הוא השאיר טיפ נדיב ומפית. הוא ראה אותה, והיא לא
ראתה אותו. הוא כתב לה, והיא לא כתבה לו.
המלצרית לקחה את הטיפ ואת המפית, עליה היה כתוב באותיות
קטנות:
לא מחפש אותך, המושלמת. את לא קיימת - לכולן יש חסרונות. כן
מחפש אותך, שאוכל לאהוב את החסרונות שלך.
לא מחפש אותך, הנמרה במיטה. כן מחפש אותך, שתרצי שיהיה כיף
לשנינו ויהיה אפשר לדבר על הכל.
לא מחפש אותך, הדוגמנית-כוסית-על. כן מחפש אותך שמסתכלת במראה
ושמחה לראות את עצמך.
לא מחפש אותך, האוכלת סרטים. כן מחפש אותך המבינה שהחיים לא
פשוטים ולפעמים סרט יכול להיות גם סרט טוב.
לא מחפש אותך, זונת הצומי. כן מחפש אותך, אשר בטוחה בעצמך
וכובשת את כולם בחיוך.
לא מחפש אותך, שנראית ללא רבב 24/7. כן מחפש אותך, שארצה
להתעורר בבוקר לידך, להסתכל עליך ולהתפעל משלוות שנתך.
המפית נזרקה לפח.
את המלצרית פיטרו כעבור שבוע. |