זר בן בלי בית / אישור |
השיר מוקדש לאיריס, אחותי לעת מצוא.
בטקס יום הזיכרון
חיבקתי את נמרוד.
כל כך חזק.
כל כך נמשך.
ולא הספיקו לי הדמעות
על החולצה ,
ותנועת עיניים עדינה
שהוא כבר לא רצה,
על הבמה חילל חלל
ושר על אין שלום באופק.
האצבעות שלי בצווארו -
חיפשתי את הדופק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|