|
ספסל האוטובוס המקושקש
חבק את ראשי בין ידיו ביאוש,
אחרי הכל
אלו גלגליו שאני בבעלותם כעת.
ללא הרף
העולם מעפעף בריסיו הארוכים
עוזבים את הבית - שבים אל הבית - עוזבים
במשיחת שפתון הוא מתריס,
היכן את חושבת שתספיקי לבקר
ברגעי המפגש של הריסים? |
|
|
בלול, בלול, מה
אני נלאה לך,
דגנלט???
אלפונסו
הארגנטינאי
מתרעם על הזלזול
באינטליגנציה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.