|
עומד מול המרחב הפתוח
עומד לבד בכתף שמוט נכנס לאט
אל שערי עיר הבדידות.
רחובות ריקים מהתרחשות
מטוסים חסרי כנף וכבש
אין כל התפתחות
נדם גם צייר הרגש.
פעם אבן חדה ובולטת
בועטת וקולחת
היום חלוק נחל דומם
על שפת נחל אכזב מונחת. |
|
|
לפעמים אני
מרגיש שאין לי
שותף
לפעמים אני
מרגיש שהחבר
היחיד שלי
זה העיר שאני גר
בה
עיר המלאכים
בודד כמוני, יחד
אנחנו בוכים
-להקת "פלפלים
אדומים חריפים
עד מאוד" בשיר
"מתחת לגשר" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.