במסווה של רוח סתיו הוא יורד אל הרחוב
קריר, צנום , רעב - הוא מביט על השעון
מריח את הרוח שמלטפת את פניו וממשיך לצעוד לכוון הלא נודע.
הוא קבע פגישה עם אותה אחת שלחשה לו פזמונים רכים
הוא לא ראה אותה, רק הרגיש את רחשי ליבה החם.
והיא יושבת, מחכה שיבוא ויאיר לה את דרכה החשוכה
היא מחכה שיצית את האש שבקירבה
היא רוצה את הרעב שבתוכו כבר להשביע.
וכשהשעה קרבה היא מתרכזת, מתוחה.
פתאום הם כאן מביטים אחד אל השני
וכל מה שהיה עד אותו הזמן כאילו נעלם
הם עכשיו שניים אולי כבר זוג והכל מהתחלה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.