[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ולרגעים הרגשתי
שאנחנו כמו שניים, שחולפים זה ליד זו
גם כשהלכנו לאורך הרחוב ביחד
פנייך בישרו את הבשורה
בזמן שאני נאבקתי בשדים
שניסו להיצמד אליי וביקשו ממני לומר לך
שזה אולי, הערב הכי טוב של חיי
אבל אני חישבתי את הזמן שנותר
רקדתי אתך עד קצה השיר
והשארתי אותך
מוטלת בפינה
את לבשת לבן
הזכרת לי נשים שפוסעות אל החופה
בקצה של העיר היה פקק
ולא יכולנו להימלט ממנו
חלפנו על פני אנשים שנשכחו מהחיים
רצינו לגלות להם איך מרגיש הסוף
אבל ידענו שאין לנו מה להוסיף
ואני אהבתי אותך,
מבדידות או שעמום
חילקתי את האהבה לשתיים
והיא חיכתה שהשדים יניחו לי
והיא תחזור לעצמה
נזכר בכל שנייה, בכל רגע
ביקשת שאתקרב, אחזת בידיי
אני הזמנתי כוס בירה ואת כוס יין
לקחת אותי לפאב האחרון בו היה מותר לעשן
ובזמן שאחרים בחוץ, תכננו חיים שלמים שלפניהם
אני שקעתי בערב הכי טוב של חיי
בלי לומר מילה
בלי להתבזות או להתקפל
רק נשארתי חולף מולך
גם שהלכנו זה לצד זו
וידעתי, כשאת אמרת לי לילה טוב וסגרת את הדלת
שאני עדיין נאבק בשדים הטובים







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשהנסיך הקטן
ביקש שייצירו לו
כבשה, הוא רצה
אותה קוביסטית
או
אימפרסיוניסטית?


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/11/09 17:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רון תמם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה