|
בתוך כאב בסערה
מתערבלת לה ידיעה
חבלים וכבלים שרשראות נקרעות
מעוף קל ושחרור פקלאות
אלומה יפה
נוסקת מעלה
דואה בין הצללים
מודעת לגודלה
עד שפוקחת עיניים
תבל
שחור
מציאות הומה
תאוות בשרים
עיקר הנשימה
עומקה היחיד
ראש
סגור
מתי הסדק
מתי הפתח
אלומה יפה תציץ בין השברים
המחייכים
שברייך המחייכים
יחיו את ליבי
את נשמתי ואת רוחי
את היחידה עכשיו
היחידה אשר רוצה אני
ואין כמו זיו ידייך
השולחות
המבטיחות
והשורשים הניטעים בי
רוקמים גידים
ומתחברים אל מחשבותיי
עוטפים את הווייתי
מפחיד אותי
שבורחת לי אחת
אחרי כל שיר
אלומה יקירתי.
האם תישארי? |
|
|
פתגם הוא השימוש
הנכון במילים כך
שיקראו אותו
פעמיים.
ושיקום מי שלא
קרא את המשפט
הזה פעמיים! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.