סטלה פימיאנטה / בוא |
איש שלי, לבי,
פרוט על מיתרי אהבתי.
נגן אהבתך בי, בתוכי.
בכל המראות,
בכל הצבעים,
סונטה מרגשת, כקצף הגלים
אוקיינוס רגש, ללא מילים
בוא אליי,
אל האור מתוך הערפלים...
בוא עם רדת ערב,
כשהים מתקשט בשקיעה.
אחוז בי בלהט, בחוזקה.
כל כך רוצה להרגיש אותך.
צמאה לאהבתך,
ריח גופך, נשמת אפך
ללא גבולות,
ללא פחדים,
אל העומק, ממעמקים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|