בליינד למון / שדות אליסיום |
קמלו גני ההרף
והבאיש הפרי.
כענפים צלופי רוחות
נרעדו אברותינו,
ולהרחיק
כבר לא יכולנו,
שלאט נישא
מבטנו משם,
מתעצה במעופו.
ונקפו הזמנים
כעל גחון,
עידנים לא ידענו
עוד עדן,
וימים רבים
חלפו מני אז
וקציר לילנו -
חרב מתהפכת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|