תום תומר / נשימה |
התלוותה סערה,
על כותלי שתיקותייך
התרצתה כאדווה.
לכסותך, לפנייך
אערוג עד שכרה,
ובתמירותך שבעתיים
אשבה כסומא.
ואם במוקד קיומך
אבקש להסתגר,
לא אדע שם מנוח
כי את שנתך נושם אחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|