את אוספת פירורים מהאתמול
מנסה להרכיב את היום
את לא זוכרת
אם היית שם
האם זו היית את
שהרגשת את המגע
האם את רק הבטת מהצד
בזמן שחלפו העננים מעל
את מנסה לגעת
אבל הפצעים עדיין שם
מרכיבה את היום
מתמונות קטועות
קולות לא ברורים
אולי זו ילדותך
ואולי אלו מעברים קצרים
מזמן שלא היה
למקום שלא יהיה
מרגש שלא נספג
לתמונה שלא משתנה
הכול ספוג במים
והולך לאיבוד
את נוגעת בפנים
ואחר כך מביטה במראה
יש סיפורים שלמים
בתמונות שחבויות עמוק במגירה
יש שירים שנכתבו
עמוק בנשמה
את מנסה להרכיב את הזמן מחדש
אולי תוכלי
לחזור בחזרה
אל דרכים שלא נסללו עדיין
אל בניינים שלא קרסו מעולם
את תעמדי שם
ותבקשי לעבור
תבקשי להיכנס
אולי בסוף
בסוף תגיעי אל הנקודה
בה האתמול מורכב מחדש
והיום, היום הוא שוב כאן
את זוכרת את הפנים
את לא יכולה להפסיק לשמוע את הקולות
זו היית את שם
או שזו ילדה קטנה שלא הספיקה להתחבא
ואולי את הבטת מהצד
לראות אותה גדלה
ילדות כמוך גדלו בעולם שאין בו ממש
ונשבעת לעצמך, שזה לא יקרה לך שוב
בזמן החדש
באתמול שאת מרכיבה
משאריות שנשארו לך מהיום