|
ברגעים השקטים
בהם המחשבות של טווח קצר
מוחלפות בזיכרונות של טווח ארוך
אני מדמיינת את ידך המסיטה שיערי לאחור
ותוהה כיצד עיניך יכולות להכיל מיליון צבעים
מלבד הצבע המוחזר אל עיניי דרך עדשותיך
על פי ניוטון, כוח המשיכה שאתה מפעיל עליי הוא הכוח שאני
מפעילה עליך
אך חוקיו אינם תקפים במערכת בה פעימות לבי מואצות
בין אם שפתיך נושקות לשלי
או לא
הפרולוג של היצירה עדיין לא הושלם
אך בדמיוני הוא רוקם משפטים מוזיקליים
שמנגנים רשימת השמעה שהולכת וגדלה
בשעה ששנינו מלחינים
סיפרתי לך פעם כמה התופעה של כוכבים מנצנצים מדהימה אותי
כיצד כוכבים שכבו מזמן מצליחים להאיר בעוצמה?
אך כעת, כשנשימותיך קרובות לשלי
ואפך מתחכך עם אפי
אני סוף סוף מבינה. |
|
|
העולם הוא במה.
כמה שזה
מטופש,בנאלי,
צפוי,נדוש,נודניקי,עלוב,פתטי
וכו' כשאני אומר
זאת.
וכמה
שסטניסלבסקי
נשמע חכם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.