על העיוורון כבר אסלח
גם הפחד מעוניין בסליחה
כעשר זעם עולה געש לבה
ונכווה בכף הלב

מאורסיוס ידע לכוונם  
את פרחי השחר הבורים
מנגן בנבל ללא כמורה

קללתי לראשונה מזה שנים
מאורס יוס וצר לי כי חשבתי
שאלוהים ירחיק אותי ממנו ויצמצם דעתי

לא שמעתי  פסיעותיו
כשהתעוררה בת קול והזכירה לי לשלוח אור
וקבלתי את חום השמש החדשה

הושירו הזקן מלטף את רגלו החסרה של כלבו העגום
אינך אהובה בטבעיות שכזו
עשב שאינו מבורר

שלום הוא זיכרון צחק הכלב
אתם שוכחים במהירות
בחיי אתם כלבים נבח העגום.