היית צורם ולא ברור
הייתה חסרה לנו וו החיבור.
כשתו לא מונח במקומו
אז אין מנגינה נאותה.
אני משתמש במילים יפות
כדי להביע את הצרימה
שהבאת אל חיי,
חצי מת או חי.

היית כמעט הכל
והפכת לכמעט כלום
(בין הראש שלי, הגוף והזמן).
חשבת שאתה ואתה,
חשבת הרבה על עצמך.
שני גברים נושאים מלחמה
ובליבם הכבד - מרמה !

היום יש דגל שחור
והגלים גבוהים,
מתנשאים מעל הרמה.
התנסית בי,
התנסיתי בך.

מטפסים על צוקים,
קמים חבולים.
מגביה לראות אותנו
לא מסתדרים.
אמרת דברים צורמים ורעים,
חשבת שזה יעבור,
הטבעת נפלה, מזויפת,
אל בור.
מתגלגלת כאבן כבדה
על הלב -
חציו עוד שלם וחצי כואב.
החץ שפגעת מתפורר ונסדק,
נשארת קטן והיית ענק.

נשמתי אשמה
שחררתי אותה,
עכשיו זה תורך,
תתלכלך גם אתה.

צעקנו בכלוב ציפורים מרומות,
חשפנו פחדים ושיחות מדומות.
בתוך המיטה ביחד צורמים,
אח"כ לחוד נרדמנו, חולמים.

מגביה אותך,
אתה רם ונישא,
כיסא המלך שמור רק לך.
אז מי ישב על כסא המלכה?
חצי זה אני, ואיפה אתה?

עוד גבר צורם במסעד חיי
עכשיו כבר אל תחזור אלי,
אי שקט עונה
תחזור אלי.