כל מה שלא אכתוב,
כל מה שלא אחשוב,
כל מה שלא אומר,
כל מה שלא אוהב,
לעולם לא יצליחו לתאר
איך הגוף שלי בוער.
כל מה שלא אצעק
מקרוב וממרחק,
כל מה שלא אגיד
רק חושב על העתיד.
כל מה שלא ארגיש,
זה כמו להיות מסמר מתחת לפטיש.
הכל מתפרק נהרס ומתרחק
המחיר הוא לא רק כלכלי
הלוואי ורק היה
הגוף כואב
הנפש מתייסרת
זה לא סתם שאומרים
שהחיים זה סרט
וזהו סרט אימה ופחד
שבו אתה "הכוכב"
בתוך  שנה להשתתף
בשני סרטים כאלה
ואף אחד גם לא מוחא
לך כפיים
אתה רק מנסה לעמוד
על הרגליים
וגם כאשר נגמר הסרט
אתה נמצא במציאות אחרת
תסכול, בלבול, אכזבה, ריקנות
וכל מילה שתמצאו נכונה
עצבות, צער,יגון, ובדידות
מזל שיש עוד דמעות
ואני עדיין יכול לבכות
להרגיש שאני בן-אדם
עם רגשות,
שבטוח בעצמו
ושמאוד רוצה לחיות,
והכי רוצה לתת
את כל האהבה,
שבליבו.