נלי בראון / הנמל האחרון |
מחכה שתאמר לי כך,
אט נשוט בסירה,
אל אותה הטירה,
את השאר תגלי בהמשך.
זיכרונות יתנתקו
כשתינתק הסירה,
ומילים יימתקו,
בלי קריצת מליצה,
והזמן ייעצר,
לא יועילו שמשות,
כשתיקח את ידי
ותתיר את הסוד,
והסוד לא יהיה
מפואר, חגיגי,
רק אמת תהדהד
מתוכו כחליל.
המילים יהלכו
על המים, קדושות
ויהיו בעינינו,
כמים, דמעות
הדממה תטפטף
ובואה לא יטריד
ואוכל לעצור
ולנשום
כי הפעם הוא נשאר לתמיד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|