מאחורי מגדלי הבניינים, כמה מטרים מהמוני האדם ישנה חורשה
גדולה, יש בה עצים, שיחים, פרחים, אפשר לשמוע את הציפורים
והחרקים חיים ונלחמים. ובתוך החורשה ישנה חומה הרוסה, זה שנים
שלא עבר עליה ידו של בנאי או מנקה. על החומה יושב לו הפייטן עם
גיטרה חבוטה שתיבת קולה כל כך עמום שפירטה בה פותחת את לב
השמיים והפייטן שר את שירו. שירו עצוב, מר ומתוק על חייו,
אהבתו וראיית עולמו. אך אף אחד לא שומע אותו כי הוא רק אדם עם
גיטרה גרוע באמצע שדה בעולם ששכח שהיה פעם ירוק.