כבו עיניי מראות
כשלו ראות מנשום
עמד ליבי מלכת
עייפתי אהובה
כה עייפתי
מה קשה הדרך
שנפשך לא בכפי
מה כבדות רגליי
שאינן פוסעות למקצבך
שלך צחוקי
ורוחי אליך
בדממה אשלח ידיים
מתופת אצילך
בגאון אשא כאב
רק תני לי אהובה
כי עייפתי
מה עייפתי יפתי
מחכות
מצעוד
משבת
חלש מהחילך
חלש מהשכיחך
רחוקה תקווה ממני
כצל רחוק מאדונו
היא מחייכת אל מולי
וכל-כך קרובה
ולעולם אינה מושגת
קול צחוקי נשכח
אבד
בים הרחמים
בשלשלאות קשרת אותי
הניחי לי
הניחי אהובה
כי רב כוחך מסלע
וחדה כתער מילתך
את פוצעת בי
פעם אחר פעם
אנא חדלי
הפסיקי הכאב -
מדמם מהיותך
קשה ומר הוא המסע
התירי את החבל
לא נותר בי כוח
לנשום צמא אני
לנשום אמת אהובתי
ולא שובל לכתך

כצל
רודף לילך
כחמה
צועד עמך
ככוכב
מנצנץ למולך
וכעפר
נדרס לסוליותייך.