בלילה ירדו הגשמים
ובמקום הקלה הרגשתי מחנק
אצל כולם תמה הבצורת
ואצלי רק מתחזקים המחסומים

כמו לוליינית אני בורחת מכל מה
שעלול להכיל מילים
מתפתלת בין שירים לשתיקות

בכל לילה החלו סופות ורעמים
ואצלי רק הדמעות כהבזקי ברקים
לחיים בקועות מן היובש
סופסוף ניעורו לחיים

כמו נערת גומי בקרקס אני נאבקת
להגיע לשלבים הבאים
חורקת שיניים ומשפרת עמדות

מלאת ניחושים כמו מגדת עתידות עייפה
תוהה לאיזה כיוון לפנות בתפילותיי
למי להשתחוות
למי לדחוף יד עמוסת שטרות
את מי לצלוב
את מי לנצח לעזוב
מה בתוכי יש להרוג ומה להחיות
כדי שגם בי ירדו הגשמים.