והיו ימים שביקשתי את היד
שהתחננתי אליה, ששיוועתי אליה
היו ימים שנבלעתי בשחור
שטבעתי, שקעתי, נעלמתי.
והיו ימים שזעקתי לעזרה
שביקשתי רחמים, בבקשה תפסיקו
היו ימים שנותרתי לבד
בחור השחור, הגדל.
ובימים האלו איפה היית?
אמרת - את לא ביקשת
אבל אני זעקתי, בדרכי שלי
ואיך זה שלא הבנת?
והיו ימים שנכנסתי לצונמי
ונפלתי לאדמה ללא רחם
היו ימים שאיש לא חיכה לי
ישב אתי וניחם.
והיו ימים שהחול בעיניים
עיוור את התקווה, תחזק את הכאב
היו ימים שהמלח באף
שרף לי בלב את הכול.
ובמים האלו איפה היית?
אמרת - את לא ביקשת.
אבל אני זעקתי, בדרכי שלי
איך זה שלא הבנת?
איך זה שכל הזמן, תמכת במי שהרס אותי
איך זה שכל הזמן חשבת שזו הדרך
כשמתחת לכול רמסת אותי
יחד עם האמונה הדפוקה שלך
מתחת לכול מכרת אותי
לעוברים ושבים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.