במצב של בדידות ועצב
מחפשת את האור
בורחת אל הקצב
מנסה שלא לזכור
מביטה בתקווה לאופק הרחוק
לשמים האפורים
משוועת למעט אהבה ורגש מתוק
שיבואו עוד ימים בהירים

והשעון מראה חצות
איני נרדמת
מביטה בחלון
הרוח סוער
פניי רטובות, בקושי נושמת
בפנים, הלב בוער.

ואני מקווה שהכול יסתדר
שיראו כמה יש בי
ובינתיים אני מנסה להתגבר
והכאב הולם בי
בחוזקה בעורף
מפיל אותי לאדמה
קוראת בקול
ואין תשובה
רק שתיקה
רק דממה.

שעון מראה חצות
איני נרדמת
מביטה בחלון
הרוח סוער
פניי רטובות, בקושי נושמת
בפנים, הלב בוער