בין עולמות רגלי פוסעות
בנתיבים ראשי שוקע
עין הדרכים לאן לוקח
בין מחשבות עיני סגורות
במשעולים ליבי קורע
הד חלומות בהן גווע
בין שירותי תשוקותיי יוצאות
את תפילותיי לאל שולח
עץ דרכיי איני יודע

את החלד בלבי אין מי יודע
את צחוקי ויגוני אין איש שומע
את צעדי ומנוחותיי אני זונח
את עולמי וחלקי איני תובע
ומי יתנני לעולם כזה אגיע
בו חלומי לתשוקתי שם שופע
ומי ייתן באור ליבי להשתקע
בו חשוך כעת וחדרו זורח

אל בני אנוש קורה בלחש
רצונותיי לדעת בקשתי
זעקותיי בכוחי שמרתי
אל חדריי פונה ברעד
בזיכרונות מימי השקט
בתהיות משנות הקסם
אל שיריי מילותיי בפחד
מגלות את משאלתי
חושפות את מבוקשי.