אני אומר לך שתוכלי לאהוב את עצמך
אם רק תשכילי להתבונן היטב
ואת אומרת שאני הוא העיוור
ורק משום כך אני עוד אוהב
ובחושך החושים מתחדדים
ריח גופך מתוק באפי
קולותייך נשמעים במלוא מורכבותם
ומגע בשרך חמים ורך,
באמת שווה לך שנכבה את האור
רק כדי שלא אראה אותך?
ואני מתעקש על יופייך
מסביר ומחבק
מלטף ומנמק
מדגיש ומנשק
ולא מוכן לוותר,
ואת מתעקשת על כיעורך
רבה וכואבת
מעצמך את נעלבת
וכנראה שלך זה חשוב יותר.
ואת מרגישה כל החיים
ומנגד - אני כבר שנה יודע,
ואת מפעילה את המנגנון הטוטאלי
עד שאני משתכנע.
ובחושך החושים מתחדדים
ריח גופך מתוק באפי
קולותייך נשמעים במלוא מורכבותם
ומגע בשרך חמים ורך,
באמת שווה לך שנכבה את האור
רק כדי שלא אראה אותך? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.