איש לא הבחין בי
פרחים לפתחו של השחר
עולה ויורד הפרגוד
ליצנים מגזרי נייר.
החנק אוגד מיתריו
החופש טמון בשכחה
עוצמת הלהבות עולה
הרעש עוטף במסך.
מנוע טבוע חלודה
תשומת הלב מרוכזת
משחקים של חוסר הכרה
הקירות חמים למגע.
חיות פרא מאחורי סורגים
פוערות את לוען באדום
לבי נפתח ונסגר
טעם המים הזכים.
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.