|
בוהק מחטי השכחה
שעת השינה הגדולה
המקום בו איבדנו את עצמנו
תמונות בשחור ולבן.
אישה ילד משפחה
החיוך שורט בעור
תפרים מתוקי רעד
הספינה מחליקה על פני המים.
עיקשת הייתה הרוח
עוגנים עמוקי זמן
מיתרים מטוהרי זיכרון
הפחד חושף בקירות הדעת.
מבט חטוף על טרופת המילים
מצולות אפלות ים
אין בנו ממש
לובן קצף הגלים.
|
|
רון ארד אם אתה
קורא את זה,
אנחנו בדרך!
מדינת ישראל
מבטיחה ושוב
משקרת, רק הפעם
זה דרך הסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.