|
הידיים הללו נושקות שמש
אותיות לבנות של צדק
חליפות המנתחים
ירוק עמוק של הרדמה.
סדינים סדורי רגש
עיניי המתבונן קרות למגע
המעברים רכים לדמיון
דגים בזרם הנהר.
בלתי אפשרי הדבר
לספור עד אין סוף
אחת, שתיים, שלוש...
המשתנים חסרים בעצמם.
חלוקים על קרקעית המים
הגופים שחוקים לחישה
עדנה היתה לנו
במעטפת האדמה הטובה.
|
|
|
עזוב אותך
משחיתויות,
כשאתה באמת צמא,
ספרייט. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.