ישות נצחית / עפר הדרך |
דגלים מתנופפים בחלל
השחור הזה נושף בשקט
מילים עמוקות של חוסר הכרה.
באחד מימי החורף הזה
אני אצא אל השדות
לחוש באדמת החושך
נושמת את ליבת הערפל.
המיתרים סדורים ברגש
צללים על פני הערב
עננים מתכרבלים בשמים
כחול עמוק לחישה.
תני לי לקחת אותך למקום רחוק
בו אין חוקים ונשל
שם רגלינו יחפות יבצבצו
לאורך נחלי השמש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|