כאשר נולדתי בפולין העניקו לי הוריי
(אמי רבקה-גניה-רגינה ואבי אברהם-ארתור)
את השם "מיצ'יסלב" המביך למדי.

בדרך ל-א"י שינה פקיד הסוכנות היהודית את שמי ל-מרדכי.

בארצנו נקראתי מוטי. מתיק. מוטקה. מוטלה. ו-מתי.
(זה היה לפני התקופה שכולם נקראו "אחי" או "נשמה")
ועכשיו קראתי את שמי מד"ן (קיצור של מרדכי וקסמן).

ואולם, כאשר יסתיימו חיי ויקברוני בבית העולם,
על מצבתי יירשמו כל השמות הנ"ל כולם
או לחלופין ייכתב רק "ז"ל"
והסבר יינתן לקהל: פה נקבר איש ביש-מזל
שהלך לעולמו ולא ידע להחליט מהו שמו.