דרך ארוכה לתוך חשכת הליל
האור נודד למחוזות אפלוליים,
ידי תאחז - קומצת חופן המים
זיכרונות נמתחים ומהבהבים.
זוכר זהב עינייך וים הסערה
מילה שנאמרה או נשללה,
מצוי בתוככי נשמות סוררים
הצורך להתהוות מעבר לחיים.
שילוב מהיר בין איטי ובין שאינו סדיר
קרוב הקץ על קיצים נפלאים,
נושא המים בינות זיכרונות על פלג אדיר
נודד עם אור חיי לעבר מחוזות אפלים.
נוטל בחסד שצף אדוותייך
נחמה מוצא לאור רגלייך,
שטפי האור המצוי בקרבי
היי לי לזכר קיץ פלאי.
ושוב אמצא כך בחזקה קומץ
אל לב סורר ושבוי, נודד ודועך,
פיסה קטנה של אור נוצץ
מימי סערת עינייך וזהב שערך. |
