ישות נצחית / על המוות |
ואז בא הלילה הגדול
לשאת ולתת על כוכביו
עננים לחשו לנו חלומות
כוכבים נצנצו את הזמן.
זה נוגע בי עמוק
תשתית ההוויה הלוטשת
האהבה זולגת כמים חיים
אנשים מקצוענים בעצמם.
קצב השעות נע על ציריו
להבת המערכת הסוררת
יום אחד אתה תבוא לבד
אל תוך חדריך העמוקים.
אנחנו שטים על קו החיים
המוות מושך אלי חוף
יבשות שלא רצינו לדעת
מקומות זרים לחישה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|