|
וזה תופס אותך
אתה הופך משועבד
למשהו חיצוני
שאתה לא באמת רוצה.
ואתה נסחף
בתוך איזה קצב
איזה חושך
או אור.
ויש מאמץ
מלווה בריח של זיעה
רחש ואש. דממה
וכל אחד פונה לדרכו.
וזה משאיר אותך
מתנשף, מנותץ. לא
מתגעגע לגוף מלוכלך
אחר. |
|
|
! ! ! ! ! ! ! !
! ! !
! ! ! ! ! ! ! !
! ! !
! ! ! ! ! ! ! !
! ! !
! ! ! ! ! ! ! !
! ! !
! ! ! ! ! ! ! !
! ! !
! ! ! ! ! ! ! !
! ! !
! ! ! ! ! ! ! !
! ! !
מרגלית הר שפי
יגאל עמיר,
מחזיר
לאהובתו את
"מאחורי
הסורגים"
יצירת הפלסלוגן,
החדשה שלו,
ומוסר שהוא
מתגעגע. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.