טיילתי לי אתמול ברחוב חפץ חיים,
שמח בחלקי עם הראש בעננים.
לרגע אף שכחתי שאני גר בפ"ת
כשלפתע חטפתי מכה היישר לפיקה.

הוא היה בערך בגובה כזה, שמנמוך כזה
חמוד כזה, מין ילד שכזה.
אמרתי לו - היי ילד תיזהר עם הפטיש!
זה לא משחק ילדים, האמן לי - זה עסק ביש!
ענה לי אז הפרחח עם חיוך מרושע -
למה מה תעשה, תתקשר למשטרה?

נפעם מהתמימות שהתנפצה על הרצפה,
החלטתי להרביץ בו מעט דברי תורה.
כי "הנוער של היום" זה לא ביטוי זאת כבר מכה!
זהו חטא הפורענות בחסות שנות הקידמה.

אז תפסתי ת'ילדון כמו חתול בצוואר
והרמתי גבוה גבוה כדי שלא יוכל -
לסנוט או לשרוט, לצבוט או לבעוט,
ואז צעקתי לו באוזן - תקשיב לי ותקשיב לי טוב, מתוק!

אני לא יודע עם מי אתה חושב שיש לך פה עסק,
אז נכון שאני לא הטייפקסט של סופרנוס או דקסטר,
אך יש לי כלי כזה גדול ואנ'לא פוחד להשתמש,
קוראים לזה שכל - כן כן, גם לך יש!

כי אתה ידידי נדמה לי שקצת שכחת
איך עובד העולם, טיפ - דע מאין באת!
כי אם לא תדע, לאן תלך?
הדרך עוד ארוכה חמוד,
הגיעה העת שתאט!

שכח מאלימות ואמץ ת'פייסנות,
זה לא יביא אותך רחוק, האמן לי - זה בדוק.
כבד את סובביך, את אביך ואמך
ולפני כל פעולה שקול היטב את מעשיך.

תן כבוד למורים ונשיקות לדודים
ושאל הרבה שאלות על אלף ואחד דברים.
תפעיל את הראש ופחות את השרירים,
בנות מתות על זה, זה לא רק בשביל החנונים.

קבל את השונה כי הרי מה זה משנה
שאתה "צבר" וההוא "עולה".
אני זה אני ואתה זה אתה
וכולנו יחד רקמה אנושית חיה.

התנתק מהמחשב, הטלוויזיה והנייד,
יש עולם שלם בחוץ ממש על כף היד.
ואם תחליט שאתה מוכן לעבור לשלב הבא -
יש מין מקום שקט וקסום שקוראים לו ספרייה...

אני מקווה שהפנמת כי אני עוד לא סיימתי,
נשארו לי באמתחת עוד איזה מנטרה אחת או שתיים.
אז הקשב היטב היטב לחלק הבא
ותחזור בפני אבא ואימא כשתגיע הביתה:

אבא ואימא התנהגתי לא יפה,
אך תדעו שגם מכם אני לא לגמרי מרוצה.
היכן האחריות ושיקול הדעת?
במקום ילד רך גידלתם שד משחת!
חזרו לשורשים ואל תחפשו בצמרות,
קידמה זה לא תמיד טוב - כך כתוב בכותרות.
החזירו עטרה ליושנה ושמרו על התמימות,
בחינוך ואהבה ננצח כל זרע פורענות!