באמת שניסיתי
ברגעים הקשים, ובלילות בהם חשבתי
יותר מידי,
לעצום עיניים ולקרוא לך.
לא היה לי שם, ולא היו לי פנים
אבל בחיי שזו הייתה
קריאה ספציפית.
למרות שלא האמנתי
המשכתי
לכבות את הנרות שעל העוגה
לנשוף על ריסים
ולהרים כוסות
בעיניים עצומות
ובקריאה ספציפית. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.