עבדאללה יוצא לג'נין בצהרים
רכוב על חמור ובתו לרגליו
רוכב לפגוש לה חתן משמים
וישוב עם המוהר לביתו וילדיו.

עבדאללה החזיר שתי עיזים ותיש
אותם הוא קבל כמוהר לבת
מאב החתן שלו דיר וגם עין
ממנה ישקה את מיטב עדריו.

הבת נבהלה מחתן כבן תיש
זקן לו ארוך ונרגילה ביד
אותה הציג לנשותיו שבבית
והיא השביעית שקנה בעיזיו.

עברו הימים וחייה בסבל
ארזה חפציה ונסה משם
את כל הכבוד שנתנו צרותיה
רמסה ברגלה וברחה לביתה.

עבדאללה משקיף ורואה באופק
חמור צולע ובתו מעליו
קורא לאשתו שתראה איך העסק
קורס לעיניו והמוהר נגמר.

עבדאללה שואל לבתו מה הפשר
האם לא יכלה להמתין עוד שנה
עד שיגדל ויירחב לו העדר
וישיב את המוהר לאב בעלה.