כשהוא מסתכל על האישה
כל פנסי הראש אצלו דולקים
הוא חושב איך לכובשה
ומתכנן לו תחבולות קוסמים
שרק קזנובה היה עושה
בלי גנונים ובלי נימוסים.
כשפקד הזמן והעת למעשים
הוא התבייש לומר מלה
והסתתר בין המלים
שהוא שכתב למחשבתו,
אך מוחו קטן מלהכיל
את המלים המשוקצות
שהתגבשו למשפטים
שלא גלגל על לשונו
מזה עשרות שנים.
ומאז כשיביט באשה
עושה עצמו שנפקד קיומה
והיא רותחת מבפנים
כמו שלבה על גחלים,
נשמתה מתהפכת מקנאה
שבגנה היא מסכימה
להיות שפחה לבני מתים
אשר שולחים את מבטם
כאילו קמו מהקברים
ומסכימה לרקוד עמם
את מחול הנטמנים.
|