הוא מתעורר עם ליל
שואל כוכב מעשיות
הוא מהלך, הוא מסתובב
בדד בליל.

כוכב זוהר קורץ לו
מלאך מרום נושק עינו
הוא ממלמל, הוא מזמר
תפילה אילמת.

לילו אפוף עצבת
ידיו פורטות בנימי הליל
על שכמו נושא עמו
מיתר תפארת.

שוכן בקרנות הליל
פורטות ידיו במיתר צורם
הוא בשלו, נוגן שירו
על המנדולינה.

הרחוב דומם בליל
ידיו חובקות כלי המיתר
אין שיצפה ואין שישמע
את צליל המנדולינה.

ידיו פורטות אל תוך הליל
עיניו תפלה אל המרומים
הוא לבדו עם אהבתו
משאת חייו, המנדולינה.