|
יש לי הזיה כמוסה
להיות תנשמת
ובכל יום היא הולכת
ומתגשמת
ובכל לילה עת תצא
להעלות בחכתה
זיכרונות מן הבאר - אשר יבשה -
ולא אשב בתחתיתה,
יותר ועוד יותר היא מתנשמת.
הולכת התמונה ומתבהרת:
קרעי הזיכרונות במקורה
החד נושאת היא אליי קן
ומתפללת
לשלום הגוזלים
שזיכרונות מעוכלים
לחם חוקם הפך למרבה הפלא.
למעשה, חיים הם
בתוך כלא
אשר מרבית הזיכרונות
מעוכלים אך רק קלות
טיח היו לקירותיו היו גם מלט.
הם לא לעוף אך
היא רוצה להשתחרר,
דוחפת כבר אותם
אל פי באר
לתוך מותם
והם פורשים כנף
וצוללים כאבן. |
|
|
סלחי לי בבקשה,
אני דובי גל
ואנחנו מצלמים
סרט מתיחות
חדש,
רוצה להשתתף?
יופי, תעשי שלום
ליגאל.
תשמעי אנחנו
עובדים על הבחור
החתיך שם,
התפקיד שלך זה
ללכת אליו,
להגיד לך שהוא
לא מרשים אותך
ואז ללכת איתי
לחצר ולמצוץ
לי,
בסדר?
סבבה, אז תשברי
רגל, לא, לא
באמת.
יעקב פופק מנצל
את דמיונו
לדמויות
מפורסמות
כדי להשיג טובות
הנאה
מבלונדיניות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.