|
נהג המשאית מזהיר אותי
הם לא משלנו הוא אומר
רציתי להגיד לו שאני נגוע
האדמה קפאה בלבן עמוק.
כל יום שישי אחרי ארוחת הערב
אנחנו מתכנסים בבית של סבתא גניה
לשמוע את מקהלת הצבא האדום
צריך להיות בשקט ולא לדבר.
על הקיר היא תולה את פוחלצי הפחד
תמונות המוות בשחור ולבן
המדים מפסלים ברגש
מדליוני מתכת חלודה.
כל הגיבורים מתים היא אמרה לי
בשעה שלא יכולתי לנשום
קוביות סוכר מתוקות
שוברות בגבישי האור.
http://unr.co.il/zackheim
http://unr.co.il/eternalentity
|
|
"המין האנושי,
גרגרי חול,
שחושבים שהם
הכל"
(המטריקס) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.